מתי כדאי להתחיל לתכנן פרישה, ומה בודקים בכל שלב?

כחמש שנים לפני הפרישה: מיפוי התמונה

השלב הראשון הוא להבין מה קיים. אנשים רבים צברו לאורך השנים כמה קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים אצל גופים שונים, ולא תמיד זוכרים את כולם.

בשלב הזה לא מקבלים החלטות גדולות. המטרה היא לרכז את המידע במקום אחד ולראות אם יש חסכונות שנשכחו או כפילויות.

• ריכוז כל הדוחות השנתיים מהגופים המנהלים
• בדיקת מאגר המידע הממשלתי לאיתור חסכונות שנשכחו
• בדיקה ראשונית של מסלולי ההשקעה ודמי הניהול

שנתיים עד שלוש לפני: גיל פרישה ומקורות הכנסה

בשלב הזה כדאי לברר מהו גיל הפרישה שרלוונטי לכם. גיל הפרישה בישראל נקבע בחוק ושונה לגברים ולנשים, ולעיתים גם לפי שנת הלידה. נכון לשנת 2026, יש לוודא מול הגורם הרשמי.

במקביל כדאי לבנות רשימה של כל מקורות ההכנסה הצפויים אחרי הפרישה: קצבת פנסיה, קצבת זקנה מהביטוח הלאומי, חסכונות נוספים ושכר דירה אם יש.

• מה ההכנסה החודשית הצפויה מכל מקור
• מה ההוצאות החודשיות הצפויות
• האם יש פער, ואיך אפשר להתייחס אליו

השנה האחרונה: החלטות

בשנה שלפני הפרישה מגיעות ההחלטות המעשיות: איך למשוך את הכסף מכל קופה, מה עושים עם כספי פיצויים, והאם יש צורך בקיבוע זכויות מול רשות המסים.

את ההחלטות האלה כדאי לקבל אחרי שמבינים את היתרונות, המגבלות והעלויות של כל אפשרות, ולא בלחץ של הרגע האחרון.

מהפרישה ועד הקצבה הראשונה: טפסים ומעקב

אחרי ההחלטה מגישים טפסים לגופים המנהלים, למעסיק ולפעמים לרשות המסים. התהליך יכול להימשך כמה שבועות, ולכן כדאי להתחיל אותו מראש.

אחרי שהקצבה הראשונה נכנסת לחשבון כדאי לבדוק שהסכום והניכויים תואמים את מה שתוכנן.

שאלות נפוצות

קראו גם

• אילו מסמכים כדאי להביא לשיחת תכנון פרישה
• תכנון פרישה – השירות